
COPD או מחלת ריאות חסימתית כרונית (chronic obstructive pulmonary disease) היא מחלה של הריאות שנגרמת ברוב המקרים בעקבות עישון כבד, חשיפה מוגברת לזיהום אוויר וחשיפה מוגברת לעשן. מדובר על מונח כללי שמתייחס למחלות שונות כמו למשל נפחת או ברונכיטיס.
מדי שנה ברחבי העולם מתים כתוצאה מהמחלה שלושה מיליון בני אדם. בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים שהראו כי התמותה מהמחלה הולכת ונהיית חמורה יותר כשבישראל מדי שנה נפטרים בממוצע 3000 בני אדם מ- COPD.
כיום ידוע שמעשן אחד מכל חמישה שגילם מעל ארבעים וחמש שנה עלול ללקות במחלה. המחלה פוגעת יותר בגברים מאשר נשים אך ככל שחולפות השנים שכיחות החולות במחלה רק הולכת ועולה.
המחלה מתאפיינת בתסמינים שמזכירים את מחלת הקצרת (אסטמה) הכוללים קוצר נשימה בזמן מאמץ, שיעול חזק שמלווה בכיח, לחץ בחזה, קשיים בזמן הנשימה וצפצופים בנשימה.
יש לציין שבניגוד למחלת האסטמה שבה הטיפולים מאפשרים לחולים לחיות חיים תקינים ברוב המקרים, הרי שבמחלת ריאות חסימתית כרונית הנזק שנגרם למערכת הנשימה הינו בלתי הפיך.
לפיכך ישנה חשיבות עליונה לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים שלה על מנת למנוע את ההידרדרות במצבם של החולים ועל מנת לבצע שינויים באורח החיים שלהם שיש בכוחם לעצור את המחלה מלהחמיר.
נפחת
נפחת, אמפיזמה או מחלת הנשפן הוורוד היא הצורה הקלה יותר של COPD. למעשה בסוג זה של מחלת ריאות חסימתית כרונית במידה והחולה יבצע שינויים מסוימים באורח החיים שלו (כמו הפסקת העישון למשל), ישנו סיכוי מסוים להחלמה איטית. במחלה זו מתרחשת היצמדות של נאדיות הריאה וכיווץ שלהן כתוצאה מנזק והרס של חומר שנקרא סופרקטנט.
תפקידו של חומר זה שמקיף את הנאדיות בריאה הוא לשמור על נאדיות הריאה פתוחות. הרס של הסופרקטנט מוביל למניעה של הגישה של כלי דם לריאות. בעקבות כך החולים בנפחת סובלים מעור ורדרד שמהווה ביטוי של יצירת תאי דם אדומים בעודף כדי לסייע לשינוע החמצן לריאות, מחזה חביתי, קוצר נשימה, שיעול ועוד.
דלקת סמפונות כרונית
דלקת סמפונות כרונית או מחלת השמן הכחול היא הצורה החמורה והקשה יותר של מחלת ריאות חסימתית שבה אין אפשרות לשפר את המצב הרפואי. המחלה מתאפיינת בדלקת כרונית שפוגעת בשיער הסמפונות.
דלקת זו מובילה לכך שהמוקוס לא מתפנה מהסמפונות ובמקום זאת הוא מתקשה. הנוכחות של המוקוס גורמת לתופעות כמו קוצר נשימה, כיחלון ודום נשימה שמהווה את הגורם העיקרי למוות בקרב החולים בדלקת סמפונות כרונית. חולים אלו לרוב משתמשים בתרופות סטרואידיות כדי למנוע את היצירה של המוקוס.
כיצד מטפלים ב- COPD?
הטיפול ב- COPD מתחלק למספר תחומים להלן:
- הפסקת העישון – השלב הראשון בכל המחלות החסימתיות של הריאות הוא הפסקה של העישון במטרה להביא להקלה בתסמינים ולהאטה בקצב ההחמרה של המחלה.
- טיפול תרופתי – הטיפול התרופתי כולל שימוש במרחיבי סמפונות ובסטרואידים. כמו כן ישנם משאפים שמשלבים את שתי התרופות כמו למשל סימביקורט או סרטיד.
- טיפול בחמצן – על מנת להפחית את קוצר הנשימה חלק מהחולים נעזרים בבלון חמצן באופן מלא או חלקי.
- ניתוח – ניתוח להסרת רקמה מהריאה שמיועד להקטין את הריאה החולה מיועד בעיקר עבור חולי נפחת שסובלים מתסמינים חמורים במיוחד, שבהם התרופות לא הביאו לשיפור במצב הבריאותי או שסובלים מקשיים בנשימה במשך רוב שעות היממה.
- השתלת ריאה – השתלת ריאה היא הליך כירורגי מורכב ביותר שמיועד עבור חולים שאף לא אחד מהטיפולים שהוזכרו לעיל סייע להם. לאחר ההשתלה המוצלחת רוב החולים מצליחים לחזור לשגרת חייהם התקינה.
פיזיותרפיה במצב של COPD
פיזיותרפיה נשימתית מותאמת אישית יכולה לסייע לאוכלוסיית החולים ב- COPD להתמודד עם הסימפטומים השונים ולהביא לשיפור ניכר ברמת התפקוד היומיומי ובאיכות החיים שלהם.
הפיזיותרפיה הנשימתית כוללת בדיקה של תפקוד הריאות, הערכה כללית של מערכת הנשימה, בדיקה של מידת התנועתיות של בית החזה, הערכת הכושר הגופני ועוד.
לאחר שלב ההערכה בונים עבור כל מטופל תכנית אישית בהתאם למצבו ובהתאם לצורך. התכנית כוללת לימוד של מיומנויות שונות שמיועדות להביא לשיפור ביכולת הפרשת החומרים שמצטברים בריאות, לשיפור במידת הגמישות של בית החזה, לחיזוק השרירים, לשיפור הכושר הגופני של החולים ועוד.
כמו כן הפיזיותרפיה הנשימתית מסייעת לחולים ללמוד דרכים חדשות לבצע פעילויות יומיומיות באופן כזה שיידרשו להוציא פחות אנרגיה בביצוען.
אחת הדרכים לסייע לחולי מחלת ריאות אשר סובלים מהפרעת נשימה קשה היא פיזיותרפיה נשימתית. מחלות ריאה הן מחלות כרוניות קשות ביותר אשר מלוות בתסמינים שונים כמו קוצר נשימה, צפצופים, ליחה, חוסר יכולת לבצע מאמצים וכו'. באמצעות פיזיותרפיה נשימתית הכוללת תרגילים, שינויי תנוחה ושימוש באמצעי עזר שונים ניתן לשפר את התפקוד הנשימתי ולהביא להקלה סימפטומטית משמעותית. וכך, בזכות טיפולי הפיזיותרפיה חולי ריאות רבים נהנים מאיכות חיים סבירה ומאורח חיים תקין בהתאם למצבם.
למי מתאימה פיזיותרפיה נשימתית?
פיזיותרפיה נשימתית מתאימה כמעט לכל אדם הסובל מהפרעה נשימתית כלשהי. בזכות פיזיותרפיה נשימתית, תפקוד הנשימה משתפר ועל כן היא חיונית במקרים רבים, וביניהם:
- חולי COPD – חולים במחלת COPD אשר נגרמת כתוצאה מעישון סובלים מקשיי נשימה משמעותיים אשר יכולים לכלול ליחה, הפרעה בכניסת האוויר וסיבוכים אחרים. בטיפולי הפיזיותרפיה מקלים על יכולת הנשימה של החולים הללו ומאפשרים להם נשימה סבירה.
- ציסטיק פיברוזיס – חולי ציסטיק פיברוזיס סובלים מהפרעה נשימתית קשה, ועל כן נדרשים לטיפולי פיזיותרפיה מספר פעמים ביום.
- תינוקות עם הפרעות נשימה – תינוקות רבים אשר סובלים מזיהומים במערכת הנשימה, כמו דלקת ריאות או ברונכיוליטיס נהנים מאוד מטיפולי פיזיותרפיה נשימתית. במקרים אלה, טיפולים אלה משפרים את אספקת החמצן אצלם, מפחיתים את המאמץ הנשימתי ומאפשרים להם לחזור לפעילות רגילה כולל אכילה.
- חולי אסתמה – אסתמה היא מחלה כרונית אשר מתחילה לרוב בילדות, וטיפולי הפיזיותרפיה בה כוללים בעיקר הדרכה ותמיכה סימפטומטית מתאימה בזמן התלקחויות של המחלה.
פיזיותרפיה נשימתית: איך זה מתבצע?
פיזיותרפיה נשימתית כוללת סוגים שונים של טיפולים אשר בסופו של דבר גורמים לשיפור התפקוד הריאתי. טיפולי הפיזיותרפיה כוללים:
- הערכה ראשונית והדרכה – בשלב ראשון, בודקים הפיזיותרפיסטים את המטופלים על מנת להעריך את היכולת הנשימתית שלהם ואת היכולת התפקודית הכללית. במקרים רבים קיים קשר בין תפקוד נשימתי ירוד לבין תפקוד כללי ירוד, ועל כן ההערכה הראשונית היא חשובה ביותר. לאחר ההערכה, מסבירים הפיזיותרפיסטים למטופלים על מצבם, מספקים להם מידע בנוגע למחלה ומדריכים איך להתמודד איתה בחיי היום יום. במקרים רבים, רק ההדרכה הראשונית מספקת שיפור משמעותי על המצב, וכאשר המטופלים לומדים להתמודד עם מחלתם הם גם מרגישים טוב יותר.
- ביצוע תרגילים – במהלך טיפולי הפיזיותרפיה מבצעים המטופלים תרגילים שונים במטרה לחזק את שרירי הנשימה ולשפר את כניסת האוויר לריאות. תרגול אינטנסיבי יכול בהחלט להביא לשיפור במצבם של החולים ולאפשר להם נשימה קלה ונוחה יותר.
- ניקוז הריאות – אצל חולים אשר סובלים מכיח רב, טיפולי הפיזיותרפיה מאפשרים לנקז את הריאות מהנוזל ולכייח אותם. טיפולים אלה, אשר מתבצעים לרוב בבית החולים כוללים סדרת "דפיקות על הגב" ושינויי תנוחה במטרה להוציא את הכיח והליחה מחוץ לדרכי הנשימה. במידה והחולים סובלים ממצב של ליחה כרונית, רוב הפיזיותרפיסטים מלמדים אותם איך לבצע את הכיוח באופן עצמאי, והם יכולים לעשות זאת בבית.
- המלצה על פעילות גופנית – חלק מהפיזיותרפיסטים ממליץ למטופלים גם על תוכנית פעילות גופנית, במטרה לשפר את הכושר הגופני ובכך לחזק את מערכת הנשימה.
- מתן "שיעורי בית" – רוב חולי הריאות הם חולים כרוניים אשר סובלים מהפרעת נשימה חוזרת, ועל כן ממליצים להם על תרגול עצמי בבית הכולל סדרת תרגילים ושימוש באמצעי עזר שונים במטרה לשפר את הנשימה שלהם. למרות שחלק מחולי הריאות מגיעים לפיזיותרפיה באופן יום יומי, על כולם לבצע את התרגילים בבית על מנת לשמר את המצב הנשימתי הנוכחי ולשפר אותו אם ניתן.


